רמדאן כרים ו"ליל הבדולח" של ג'ינבה

מחשבות אישיות מתוך המדבר

אני כותב את המילים האלו מתוך סערת רגשות. קשה לי להכיל את מה שקורה סביבי, קשה לי לעכל את העוצמה של הרוע שראיתי לאחרונה. אני מכיר חלק מהאנשים שנפגעו – ראיתי אותם בעיניים, שמעתי את קולם הרועד, החזק, השבור. ובכל זאת, אני מנסה לאחוז בנקודות האור, לחפש את התקווה, לזכור למה אני כאן. כאן תוכלו  לקרוא מה קרה בשישי שבת האחרון בג'ינבה וכאן את תחקיר הרמטכ"ל בעניין.

במהלך הרמדאן, יצאנו – אסי, נועם, אני וחברי קבוצת הכפרים– לבקר משפחות. בירכנו אותן לחג והבאנו להן סלי מזון שנתרמו על ידי רבים מכם 🙏. היה בזה משהו מחזק, אבל הדרך לשם טלטלה אותי. עברנו ליד שדה פלסטיני, שפעם היה מוקף גדר. בלילה הגדר נחתכה, החוטים הושלכו בצד הדרך, והשדה הפך לשטח מרעה לכבשים של נערי גבעות. הצבא עמד שם, שוחח איתם בנחת. כששאלתי למה זה קורה, ענו לי שזה "שטח אש, זה לא שייך לאף אחד". אבל אני ראיתי, במו עיניי, שזה שדה חרוש, מקור פרנסה של מישהו, והלב נשבר.

המשכנו הלאה ופגשנו את ע', שהגיע עם עגלה מלאה בעצים להסקה. כשהתקרבנו, ראינו שהוא תקוע – התיל שנחתך מהגדר הסתבך בגלגלי העגלה שלו, והוא לא ידע איך לשחרר אותו. עצרנו לידו, הוצאתי פלייר מהאוטו, וביחד חתכנו ומשכנו עד שהצלחנו לשחרר את הגלגלים. ע' הודה לנו בחיוך עייף, ואנחנו המשכנו הלאה, עדיין מזועזעים מההרס שראינו בדרך.

שמענו שוב ושוב את אותם סיפורים – איך מתנחלים נכנסים, רועים בשדות של אחרים, מאיימים, מנסים לגרום לאנשים לעזוב. ואז פגשנו את ק', בן 71. לפני שנתיים נפל עליו הטרקטור, מאז הוא מתקשה ללכת, מתנייד עם קביים. הוא סיפר איך השחיתו את עצי הזית שלו, איך הרביצו לו בתוך ביתו. "למה ככה?" הוא שאל אותי, ואני שתקתי. מה יכולתי לומר? ניסיתי להזכיר לו – סבלנות, איתנות – והוא הנהן, בעיניים טובות ומיואשות – "הכל בידי אללה".

אבל בתוך כל זה, יש גם רגעים אחרים. ישבנו לאיפטאר עם המשפחות, והיה משהו מרגש ברגעים האלה – לראות איך למרות הכול, הם מוצאים רגע של שמחה, של הודיה. עומר, נער בן 12 שרועה צאן, ביקש ממני ללמוד לנגן על אוקרינה. זו כבר הפעם השנייה שאנחנו מנסים. אולי בפעם הבאה כבר יהיה לנו קונצרט משותף?

אני לא כותב את זה רק כדי לשתף בתחושות הקשות, אלא בעיקר כדי לקרוא לכם להצטרף. אנחנו ממשיכים לפעול – בפרויקט הירקות במדבר, בסיוע למשפחות, בנוכחות מגינה. עכשיו יותר מתמיד, כל יד, כל עזרה, כל מי שאכפת לו – זה משנה.

בואו לראות !

ב-10-11.4 אנחנו מוציאים ביקור למאספר יאטה. אם אתם רוצים לראות מקרוב, להכיר אנשים מופלאים ולשמוע את הסיפורים שלהם – בואו. אני מבטיח לכם חוויה מעצימה ומלאת משמעות שלא תשכחו.

אם עוד לא נרשמתם -זה כאן.

איך אפשר לעזור?

• נוכחות מגינה: אנו זקוקים למתנדבים שיצטרפו אלינו בשטח ויהוו עדות חיה למה שקורה כאן.

• סיוע לפרויקט הירקות במדבר: תרומות, ציוד חקלאי, שתילים, וכל מי שיכול להעניק ידע והדרכה על גידול בתנאים קשים.

• תמיכה בקהילות המקומיות: איסוף סלי מזון, עזרה במימון ציוד חיוני, וביקורים מחזקים.

• מבצע סימון הכבשים: גניבות הצאן הפכו לבעיה חמורה, ואנחנו מנסים לקדם סימון עם צ'יפים כדי להגן על בעלי החיים.

• 
  

כל מי שמעוניין לקחת חלק, ליצור קשר או לתרום – מוזמן לפנות אלינו.

יחד, נוכל לעשות שינוי -להראות מוסר ודרך ארץ ולתמוך בתושבי מאספר יאטה

בשם כל נושאי השלום

איל

לתמיכה בנשיאת השלום